מיתוג עורכי דין: לוגו, שם משרד ומה כללי הלשכה מתירים

מיתוג עורכי דין הוא הרבה יותר מלוגו. זה השם שבו המשרד מופיע, תחומי העיסוק שהוא מציג, המראה של האתר, הניסוח של המודעות והאופן שבו עונים לפנייה. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) לא מזכירים לוגו בכלל, אבל הם קובעים בדיוק אילו פרטים מותר להציג, איפה מותר לתלות שלט ומה אסור לכתוב. המאמר מסביר מה כולל מיתוג משרד עורכי דין, מה מותר לפי הכללים, ואיך בונים את זה בסדר הנכון, בלי לשרוף תקציב על עיצוב לפני שיש מה להציג.

הבהרה: המידע במאמר כללי ואינו ייעוץ משפטי. הכותב הוא משווק דיגיטלי ואינו עורך דין. לשאלה ספציפית מומלץ לבקש חוות דעת מקדימה מוועדת האתיקה המחוזית (סעיף 60א לחוק לשכת עורכי הדין) או להתייעץ עם עורך דין שעוסק באתיקה. LegalGrow מספקת שירותי שיווק למשרדי עורכי דין, וזה גילוי נאות.

מה זה מיתוג עורכי דין, ומה ההבדל מלוגו

שלושה מונחים מתערבבים כל הזמן, וכדאי להפריד ביניהם:

• לוגו הוא סימן גרפי: שם המשרד בפונט מסוים, לפעמים עם סמל. זה הפריט שהכי קל להזמין, והכי פחות משפיע לבד.
• זהות ויזואלית היא הלוגו יחד עם הצבעים, הפונטים, סגנון הצילום והתבניות של האתר, נייר המכתבים והמודעות. היא גורמת לכך שכל דבר שיוצא מהמשרד ייראה כמו אותו משרד.
• מיתוג הוא מה שהלקוח חושב כשהוא שומע את שם המשרד. הוא נבנה מהזהות הוויזואלית, אבל גם מהניסוח, מתחומי העיסוק שבחרתם להבליט, מהביקורות ומהמהירות שבה עונים לטלפון.

לכן מיתוג לעורכי דין מתחיל בהחלטה אחת: לאיזה סוג לקוח, באיזה תחום ובאיזה אזור המשרד רוצה להיות הבחירה הראשונה. לוגו למשרד עורכי דין שמעוצב לפני ההחלטה הזו בדרך כלל מוחלף אחרי שנה.

מה כללי הפרסומת מתירים במיתוג

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001, קובעים שני דברים שנוגעים ישירות למיתוג: איפה מותר לפרסם (כלל 3(א)) ואילו פרטים מותר לכלול (כלל 3(ב)). מעל שניהם עומד כלל 2א, שאוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור, לפגוע בו או לפגוע בכבוד המקצוע, גם אם היא עומדת בכל שאר הכללים (ויקיטקסט, נוסח לא רשמי).

הטבלה מרכזת את רכיבי המיתוג הנפוצים ומה הכללים אומרים על כל אחד:

שני דברים חשובים עולים מהטבלה. הראשון: לוגו לעורך דין לא דורש אישור ואין עליו "כללים" נפרדים, אבל כל מה שכתוב בו או לידו נבחן. סלוגן כמו "התוצאה מובטחת" או "ייעוץ חינם" הופך את המיתוג לפרסומת אסורה. השני: שם המשרד הוא לא עניין של טעם בלבד. רשימת הפרטים המותרים בכלל 3(ב) היא רשימה סגורה, והיא מונה "שם עורך הדין" ולא שם מסחרי. לא מצאנו כלל או החלטה שפורסמה שעוסקים ישירות בשם פנטזיה למשרד, ולכן זו הסקה ולא ציטוט: שם שאינו שם עורכי הדין הוא ניסוח בסיכון, ולפני שמשקיעים בו כדאי לבקש חוות דעת מקדימה. שותף שפרש לגמלאות או נפטר יכול להישאר בשם, עם ציון שנות פעילותו.

סקירה מלאה של הכללים, כולל החלטות ועדות האתיקה על שיעורי הצלחה ועל המילה "חינם", נמצאת במדריך כללי לשכת עורכי הדין לפרסומת.

שם המשרד: ההחלטה הכי חשובה במיתוג

שם המשרד מופיע בלוגו, בשלט, בכותרת האתר, בפרופיל העסק בגוגל ובכל מודעה. לכן כדאי לקבל לגביו שלוש החלטות לפני שפונים למעצב:

1. שם מלא או שם משפחה בלבד. "כהן, לוי ושות'" נשמע מבוסס, אבל קשה לזכור ולחפש. "משרד עו"ד דנה כהן" קל יותר לחיפוש בגוגל ולהמלצה מפה לאוזן.
2. האם להוסיף תחום עיסוק. "דנה כהן, דיני משפחה" מבהיר למי המשרד מיועד, בהתאם לכלל 3(ב)(10). היתרון: מי שמחפש עורך דין לגירושין מבין מיד שהגיע למקום הנכון. החיסרון: קשה להרחיב לתחומים אחרים בלי לשנות הכול.
3. אחידות בכל מקום. אותו שם, באותו איות, באתר, בפרופיל העסק בגוגל, בפייסבוק ובחתימת המייל. שם שונה בכל מקום מבלבל גם את הלקוחות וגם את גוגל. הצ'קליסט לפרופיל עסק בגוגל לעורך דין מפרט איך ממלאים את שדה השם.

לוגו למשרד עורכי דין: מה עובד בפועל

לוגו למשרד עורכי דין צריך לעבוד בארבעה מקומות שונים מאוד: שלט בכניסה, חתימת מייל קטנה, תמונת פרופיל עגולה בפייסבוק ובוואטסאפ, וכותרת אתר במובייל. לוגו עם סמל מורכב, פטיש ומאזניים ושלוש שורות טקסט נראה טוב על נייר ונעלם בתמונת פרופיל.

כמה עקרונות שחוזרים במשרדים שהלוגו שלהם מחזיק שנים:

• הטקסט הוא הלוגו. שם המשרד בפונט עברי ברור, עם משקל אחד או שניים. סמל, אם יש, צריך לעבוד גם לבד בגודל של אייקון.
• גרסה אופקית וגרסה מרובעת. האופקית לאתר ולנייר מכתבים, המרובעת לפרופילים ברשתות.
• צבע אחד דומיננטי וצבע משני. שלושה צבעים ומעלה כבר דורשים מעצב בכל פעם שמכינים באנר.
• קובץ וקטורי (SVG או PDF) ולא רק JPG. בלי זה כל הגדלה לשלט או לרול-אפ יוצאת מטושטשת.
• בלי הבטחות בתוך הלוגו. סלוגן, אם רוצים, נבדק מול כלל 3(ב)(14) וכלל 2א לפני שהוא נכנס לקובץ.

מי שמחפש "לוגו לעורך דין כללים" מחפש כנראה הליך אישור בלשכה. בכללי הפרסומת אין הליך כזה. מה שכן צריך הוא שעורך הדין יעבור על כל מה שכתוב בלוגו ובחומרים שלידו, כי לפי החלטה 361/2024 של ועדת האתיקה במחוז דרום, עורך הדין אחראי לפרסומת שנעשתה בשמו גם אם סוכנות הכינה אותה (אתיקה מקצועית, גיליון 78).

מיתוג משרד עורכי דין ב-7 צעדים

1. מגדירים מיקוד. תחום עיסוק אחד או שניים ואזור גיאוגרפי. משרד שמציג עשרה תחומים ממתג את עצמו כ"כללי", וזה בדיוק מה שלקוח לא מחפש.
2. מחליטים על השם. לפי שלוש השאלות בפרק הקודם, ובודקים שהדומיין פנוי ושאין משרד אחר עם שם דומה באותו אזור.
3. כותבים את המסר לפני העיצוב. משפט אחד שמסביר למי המשרד מיועד ומה הוא עושה, בלי מחיר, בלי הבטחת תוצאה ובלי "מומחה". המשפט הזה יופיע באתר, בפרופיל העסק ובמודעות.
4. מעצבים לוגו וזהות ויזואלית. לוגו, צבעים, פונטים ותבנית לפוסט ולבאנר. מקבלים קובץ וקטורי וקובץ הנחיות קצר.
5. בונים את האתר סביב הזהות. האתר הוא המקום שבו המיתוג פוגש את הלקוח בפעם הראשונה. עמוד לכל תחום עיסוק, טופס פנייה מקוון (כלל 3(יב), בכפוף לחוק הגנת הפרטיות) ובלי חלונות קופצים, לפי כלל 3(א)(5)(ד). איך האתר הופך לחיפושים בגוגל מפורט בקידום אתרים לעורכי דין.
6. מיישרים את כל הנכסים. פרופיל העסק בגוגל, עמוד הפייסבוק, לינקדאין, חתימת מייל, נייר מכתבים ושלט. אותו שם, אותו לוגו, אותו מסר.
7. שומרים עותק ויומן. כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום הפסקת הפרסום. גם חומרי מיתוג שמופיעים במודעות נכנסים ליומן.

מיתוג לבד לא מביא פניות

חשוב לומר את זה ישר: לוגו יפה לא מביא תיקים. הוא עוזר למי שכבר הגיע לאתר או לפרופיל להחליט לפנות, ולמי שקיבל המלצה לזכור את השם. את ההגעה עצמה עושים ערוצים אחרים: קידום אתרים לעורכי דין למי שמחפש בגוגל, פרסום לעורכי דין בגוגל ובפייסבוק למי שרוצה פניות השבוע, וביקורות גוגל למי שמשווה בין משרדים.

הסדר הנכון למשרד קטן ובינוני הוא לכן הפוך ממה שרוב המעצבים מציעים: קודם שם, מסר ואתר בסיסי שעובד, אחר כך קמפיין שמביא פניות, ורק כשיש זרם פניות קבוע משקיעים במיתוג מורחב. מיתוג שנבנה אחרי שהמשרד יודע אילו לקוחות הוא רוצה עוד, מדויק הרבה יותר ממיתוג שנבנה על נייר.

שאלות נפוצות