פרסום ב-ChatGPT לעורכי דין: מה מותר נכון לאוקטובר 2026 ומה עושים בינתיים

נכון לאוקטובר 2026, משרד עורכי דין ישראלי לא יכול לפרסם שירותים משפטיים ב-ChatGPT. מדיניות הפרסום של OpenAI מתירה מודעות לשירותים משפטיים רק בארצות הברית, ורק למפרסם בעל רישיון לעסוק בעריכת דין בתחום השיפוט שבו המודעה מוצגת, וקובעת שמודעות לשירותים משפטיים מחוץ לארצות הברית אסורות כרגע. מה שכן אפשר לעשות היום הוא לבנות נוכחות אורגנית שמאפשרת ל-ChatGPT להכיר את המשרד ולהזכיר אותו בתשובות, ולהמשיך להשתמש בגוגל ובמטא.

הבהרה: המידע במאמר כללי ואינו ייעוץ משפטי. LegalGrow היא חברת שיווק, ואינה משרד עורכי דין. לפני פרסום מודעה או עמוד, כדאי לבדוק את הנוסח מול כללי הלשכה, ובמקרה של ספק לבקש חוות דעת מקדימה מוועדת האתיקה לפי סעיף 60א לחוק לשכת עורכי הדין.

מה זה פרסום ב-ChatGPT

פרסום ב-ChatGPT (באנגלית ChatGPT Ads או OpenAI Ads) הוא מערכת מודעות בתשלום שמוצגות בתוך הצ'אט. לפי מרכז העזרה של OpenAI, נכון לאוקטובר 2026:

• למי מוצגות מודעות: למשתמשי התוכניות Free ו-Go בלבד. חשבונות Plus, Pro, Business, Enterprise ו-Edu לא רואים מודעות, וגם לא חשבונות שזוהו כשייכים למי שמתחת לגיל 18.
• איפה הן מופיעות: מתחת לתשובה של ChatGPT, מסומנות בבירור ומופרדות מהתשובה. OpenAI בודקת גם פורמט של מודעה עם כמה תמונות בזמן יצירת תמונה.
• איך נבחרת מודעה: לפי הרלוונטיות להקשר של השיחה, לפי עמוד הנחיתה, הכותרת והטקסט של המודעה, לפי רמזי הקשר שהמפרסם מספק, וכשיש כמה מודעות מתאימות גם לפי הצעות המחיר של המפרסמים.
• מה המפרסם מקבל: בשלב הבדיקה הנוכחי, דיווח מצטבר כמו צפיות וקליקים. המפרסמים לא רואים את השיחות.
• השפעה על התשובות: לפי OpenAI, המודעות רצות על מערכות נפרדות מהמודל, ולמפרסמים אין יכולת לעצב, לדרג או לשנות את התשובות.

הבדיקה התחילה בארצות הברית ב-9 בפברואר 2026, לפי אותו עמוד. ב-21 באוקטובר 2026 דיווחה רויטרס ש-OpenAI מרחיבה את הפרסום ל-26 מדינות נוספות, וכך מגיעה ל-89 מדינות.

מתי זה הגיע לישראל ומה ידוע על Ads Manager

ב-17 בספטמבר 2026 פורסמו בעיתונות הישראלית שני דיווחים שלא לגמרי מתיישבים זה עם זה. לפי Bizportal, מערכת רכישת המודעות של OpenAI נפתחה למפרסמים שמקום ההתאגדות והחיוב שלהם בישראל, אבל החברה עדיין לא הודיעה שהמודעות כבר מוצגות למשתמשים בארץ. לפי ice, OpenAI פתחה את האפשרות להריץ קמפיינים בפלטפורמה גם עבור משתמשים ישראלים.

מה שאפשר לאמת ישירות הוא עמוד הזמינות של Ads Manager: בבדיקה ב-25 באוקטובר 2026, ישראל מופיעה ברשימה כ"Available" לשירות עצמי. התנאי הוא שהישות המשפטית שמפרסמת ומחויבת תהיה רשומה במדינה שמופיעה ברשימה.

כלומר, עסק ישראלי יכול לפתוח חשבון מפרסם. אבל פתיחת החשבון לא אומרת שכל קטגוריה מותרת. כאן נכנסת מדיניות הפרסום.

מה מדיניות הפרסום של OpenAI אומרת על שירותים משפטיים

מדיניות הפרסום של OpenAI עודכנה לאחרונה ב-10 בספטמבר 2026 (גרסה 1.6). בפרק על שירותים משפטיים נקבעו, בתרגום חופשי, שלושה דברים:

1. שירותים משפטיים בארצות הברית: מודעות לייעוץ משפטי, לייצוג או לשירותים משפטיים, לאנשים פרטיים או לעסקים, מותרות בארצות הברית רק כשהמפרסם מורשה לעסוק בעריכת דין בתחום השיפוט שבו המודעה מוצגת. זה כולל גם הגירה, נזקי גוף, תביעות והכנת מסמכים.
2. תוכן לימודי: מודעות לתוכן לימודי או מדיה בנושאי משפט עשויות להיות מותרות, כשלא מוצע בהן שירות משפטי. הדוגמאות במדיניות הן פודקאסטים בנושאי משפט וחומרי לימוד, כמו קורס הכנה למבחני קבלה ללימודי משפטים.
3. מחוץ לארצות הברית: מודעות לשירותים משפטיים מחוץ לארצות הברית אסורות כרגע.

לפי יומן השינויים באותו עמוד, באוגוסט 2026 (גרסה 1.5) עודכנה המדיניות כדי לשקף שירותים משפטיים מותרים בארצות הברית. לכן חלק מהכתבות שפורסמו בקיץ 2026, לפני העדכון הזה או סביבו, מתארות איסור מלא על שירותים משפטיים. עוד שינוי רלוונטי מאפריל 2026 (גרסה 1.1): שיחות שעוסקות בייעוץ משפטי כבר לא חסומות באופן גורף ממודעות. המשמעות היא שמודעות מקטגוריות אחרות יכולות להופיע ליד שיחה בנושא משפטי, אבל לא מודעה של משרד ישראלי שמציע שירות משפטי.

חשוב לשים לב לעוד שני דברים מהמדיניות. הראשון: כל המודעות כפופות לסטנדרט בסיסי שאוסר טענות לא מבוססות על תוצאות ומודעות שמגזימות בתוצאות. השני: OpenAI שומרת לעצמה את הזכות לסרב למפרסם או למודעה מכל סיבה. לפי יומן השינויים, המדיניות עודכנה שש פעמים מאז הפרסום הראשון במרץ 2026, ולכן כל מה שכתוב כאן נכון לתאריך העדכון של המאמר.

השוואה: ChatGPT מול Google Ads מול מטא למשרד עורכי דין

מקורות לטבלה: מדיניות הפרסום של OpenAI, מרכז העזרה של OpenAI, ודוגמאות למדיניות שחלה על כל מודעה בגוגל ובמטא: Google Ads: Misrepresentation, Meta: Privacy Violations and Personal Attributes.

מה כן אפשר לעשות בינתיים

השאלה החשובה יותר למשרד היא לא "איך קונים מודעה ב-ChatGPT", אלא "מה ChatGPT עונה כשמישהו שואל על התחום שלי". את זה אי אפשר לקנות. לפי OpenAI, המפרסמים לא יכולים להשפיע על התשובות. מה שמשפיע הוא המידע שזמין ברשת על המשרד ועל התחום.

1. נוכחות אורגנית בתשובות של מנועי AI. עמודי תחום ברורים, תשובות ישירות לשאלות שלקוחות שואלים, ופרטי משרד עקביים בכל מקום. זה התחום שנקרא GEO, והוא מוסבר במאמר קידום במנועי בינה מלאכותית למשרד עורכי דין.
2. Google Ads לחיפושים עם כוונה. מי שמחפש עורך דין בתחום ובעיר מסוימים נמצא בדיוק בשלב שבו פרסום ממומן עובד. על מבנה הקמפיין ראו פרסום ממומן בגוגל לעורכי דין.
3. מטא לבניית מודעות וללידים. בתחומים שבהם הלקוח לא תמיד מחפש באופן פעיל, קמפיין לידים במטא משלים את החיפוש. פירוט במאמר קידום בפייסבוק לעורכי דין.

איך כל השלבים האלה מתחברים למשפך אחד מוסבר במאמר שיווק דיגיטלי לעורכי דין בעידן הבינה המלאכותית. ב-LegalGrow אנחנו עובדים על שלושת הערוצים האלה ועוקבים אחרי מדיניות OpenAI, אבל לא מציעים פרסום שירותים משפטיים ב-ChatGPT כל עוד המדיניות אוסרת אותו.

אם וכאשר המדיניות תיפתח: צ'קליסט מוכנות

אף אחד לא יודע אם ומתי OpenAI תפתח את הקטגוריה מחוץ לארצות הברית. אבל ההכנה זהה כמעט לכל ערוץ ממומן, ולכן היא לא עבודה מבוזבזת:

1. מעקב המרות שעובד. טלפון, וואטסאפ וטופס, כשלכל פנייה יש מקור. בלי זה אי אפשר להשוות ערוץ חדש לערוצים הקיימים.
2. עמוד נחיתה לכל תחום. המדיניות של OpenAI בודקת גם את עמוד הנחיתה, ודורשת שהמודעה תהיה עקבית עד הסוף. עמוד כללי למשרד כולו לא מספיק.
3. נוסחים שעוברים את כללי הלשכה מראש. מודעה שנכתבת בלחץ של ערוץ חדש היא מודעה שבה קל לטעות. הצ'קליסט המלא נמצא במאמר צ'קליסט לנוסח מודעה של משרד עורכי דין.
4. מסמכי רישוי זמינים. בארצות הברית המדיניות דורשת רישיון בתחום השיפוט. סביר להניח שגם בפתיחה עתידית תידרש הוכחה כזו, אבל זו הנחה ולא מידע מאומת.
5. תהליך אישור ויומן פרסומים. עורך הדין מאשר כל נוסח בכתב, וכל מודעה נשמרת, כמו בכל ערוץ אחר.

כללי הלשכה חלים גם על ערוץ חדש

ערוץ חדש לא משנה את הכללים. מודעה ב-ChatGPT, אם תותר בעתיד, תהיה פרסומת לכל דבר לפי כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001:

• בלי "מומחה": סעיף 57 לחוק לשכת עורכי הדין קובע שעורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר "עורך דין". "עוסק ב..." מתאר תחום בלי להציג תואר.
• בלי שכר טרחה: בלי מחיר, בלי "חינם" ובלי הנחה (כלל 3(ב)(14)).
• בלי הבטחת תוצאה ואחוזי הצלחה: כלל 2א אוסר פרסומת מטעה, ובהחלטה 83/24 נקבע שהבלטת שיעורי הצלחה עלולה להטעות. גם מדיניות OpenAI עצמה אוסרת טענות לא מבוססות על תוצאות.
• האחריות על עורך הדין: בהחלטה 361/2024 של ועדת האתיקה במחוז דרום, הוועדה לא קיבלה את הניסיון של עורך דין לגלגל את האחריות לפרסומת על חברת הפרסום, וציינה שלא ייתכן שעורך הדין לא יעיין בפרסום לפני הפצתו.

ההסבר המלא, לפי ערוץ, נמצא במדריך כללי הפרסומת לעורכי דין, והתמונה הרחבה על פרסום בתשלום נמצאת בעמוד פרסום לעורכי דין בגוגל ובמטא.

מקורות לסעיף: כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), ויקיטקסט (נוסח לא רשמי, יש לאמת מול נבו), חוק לשכת עורכי הדין, נבו, גיליון "אתיקה מקצועית" 77 (החלטה 83/24), גיליון "אתיקה מקצועית" 78 (החלטה 361/2024).

שאלות נפוצות