עורך דין בישראל רשאי לפרסם את עצמו באתר, ברשתות החברתיות, בגוגל ובמטא, בתנאי שהפרסומת עומדת בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 ובחוק לשכת עורכי הדין. הכלל המרכזי, כלל 2א, אוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור, לפגוע בו או לפגוע בכבוד המקצוע, גם אם היא עומדת בכל שאר הכללים. בנוסף אסור להתייחס לשכר טרחה, אסור להבטיח תוצאות ואסור לשדל. המדריך מסדר את כללי לשכת עורכי הדין לפרסומת לפי ערוץ, עם מספר סעיף או החלטת אתיקה בכל שורה, נכון לאוקטובר 2026.
הבהרה: המידע במדריך כללי ואינו ייעוץ משפטי. הכותב הוא משווק דיגיטלי ואינו עורך דין. לפני פרסום מומלץ לבקש חוות דעת מקדימה מוועדת האתיקה המחוזית (סעיף 60א לחוק לשכת עורכי הדין) או להתייעץ עם עורך דין שעוסק באתיקה. LegalGrow מספקת שירותי שיווק למשרדי עורכי דין, וזה גילוי נאות.
שלוש שכבות של חובה
כל פרסום של משרד עורכי דין נבחן מול שלוש שכבות במקביל. מודעה יכולה לעמוד בכללי הפרסומת ועדיין להפר את החוק או את כללי האתיקה.
| שכבה | הוראות מרכזיות לשיווק | מקור |
|---|---|---|
| חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 | סעיף 56: איסור שידול לשם השגת עבודה, בעצמו או על ידי אחר. סעיף 57: שימוש בתארים. סעיף 58: איסור שותפות ושיתוף בשכר טרחה עם מי שאינו עורך דין. סעיף 60א: חוות דעת מקדימה | נבו |
| כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001, כולל תיקוני 2006 ו-2018 | כלל 2א: איסור הטעיה ופגיעה בכבוד המקצוע. כלל 3: אמצעים ותכנים מותרים. כלל 3א: שמירת פרסומים 3 שנים. כלל 5: מידע על המשרד ועל התיקים | ויקיטקסט (נוסח לא רשמי) |
| כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 | כלל 11ב(א): הגבלה על קבלת לקוח שהפנה גוף שאינו עורך דין. כלל 19: סודיות | נבו |
מעל שלוש השכבות יושבות החלטות ועדות האתיקה, שמתפרסמות בגיליונות "אתיקה מקצועית" של הלשכה. הן לא משנות את הכללים, אבל מראות איך הוועדות מפרשות אותם בפועל.
טבלת מותר, אסור ומקור לפי ערוץ
| ערוץ | מותר | אסור או בסיכון | מקור |
|---|---|---|---|
| מודעה בגוגל | שם המשרד, תחומי עיסוק, אזור, דרכי קשר, טקסט חופשי על השירות | התייחסות לשכר טרחה, "חינם", הבטחת תוצאה, שיעורי הצלחה | כלל 3(ב)(14), כלל 2א, החלטה 83/24 |
| מודעת לידים במטא | טופס פנייה בכפוף לחוק הגנת הפרטיות | שאלות מיותרות על פרטים רגישים, מסרים שמכוונים לאנשים במצוקה | כלל 3(יב), סעיף 56, החלטה 27/22 |
| אתר ודף נחיתה | מאמרים, טופס פנייה, המלצות אמיתיות | פרסומת קופצת (Pop Up), מודעות של אחרים באתר | כלל 3(א)(5)(ד), כלל 3(ח) |
| רשתות חברתיות | עמוד מקצועי של המשרד | המלצות שיוצרות רושם מטעה, זלזול בעורך דין אחר | כלל 3(יא), כלל 3(ד)(3), כלל 2א |
| וואטסאפ וניוזלטר | דיוור ללקוחות ולמי שביקש | דיוור לרשימות קנויות או למי שלא ביקש | כלל 3(יג) |
| כתבה או ראיון בתשלום | מותר עם סימון מפורש שמדובר בפרסומת | כתבה ממומנת בלי סימון | כלל 3(י) |
מודעה בגוגל
מודעת חיפוש קצרה, ולכן כל מילה נבחנת. כותרת כמו "עורך דין לדיני משפחה בחיפה" עומדת בכללים. כותרת שמזכירה מחיר, פגישה ראשונה ללא תשלום או "הצלחה מובטחת" נכנסת לאזור האסור. גם תוספי מודעה (sitelinks, callouts) הם חלק מהפרסומת ונבחנים באותה צורה.
מודעה ומודעת לידים במטא
מודעת לידים במטא היא טופס פנייה מקוון לכל דבר, ולכן חל עליה כלל 3(יב): טופס מותר בכפוף לחוק הגנת הפרטיות. תיקון 13 לחוק נכנס לתוקף ב-14.8.2025 (לשכת המסחר). ההמלצה המעשית: מינימום שדות, הודעת פרטיות בטופס ובלי שאלה פתוחה שמזמינה את הפונה לפרט את הסיפור המשפטי שלו לפני שיחה.
אתר המשרד ודף נחיתה
כלל 3(א)(5)(ד) מחריג פרסומת קופצת מהאמצעים המותרים, וכלל 3(ח) אוסר לכלול באתר עורך דין פרסומות של אחרים, במישרין או בעקיפין. בפועל זה אומר: בלי חלונות קופצים של "השאירו פרטים", ובלי באנרים של שותפים, מערכות חיצוניות או אתרי השוואה.
רשתות חברתיות
כלל 3 מתיר פרסום ברשתות חברתיות. ההמלצה הזהירה היא להפריד בין פרופיל אישי לעמוד מקצועי, ולפרסם תוכן מקצועי בעמוד המשרד. כל פוסט שמקודם בתשלום הוא פרסומת ונבחן בכללים.
וואטסאפ וניוזלטר
לפי כלל 3(יג), ניוזלטר מותר ללקוחות ולאחרים שביקשו אותו. רשימת תפוצה בוואטסאפ שנבנתה ממספרים של פונים שלא ביקשו לקבל עדכונים לא עומדת בתנאי.
מה אסור לכתוב במודעה
שכר טרחה, "חינם", הנחות וקופונים
כלל 3(ב)(14) מתיר טקסט חופשי על השירות, בתנאי שאין בו התייחסות לשכר הטרחה. "ייעוץ ראשון חינם", "מחיר קבוע" או "הנחה ללקוחות חדשים" הם התייחסות לשכר טרחה. בהחלטה 12/24 (גיליון 77) עסקה ועדת האתיקה בגוף שפרסם ליווי משפטי "חינם"; המילה הוסרה מהפרסום והתלונה נסגרה (גיליון 77).
"מומחה" ותארים
סעיף 57 לחוק עוסק בשימוש בתארים, וכלל 3(ב) מתיר לציין תארים שדין אחר מסדיר. בישראל אין מנגנון של הלשכה להסמכת מומחיות בתחום משפטי. לא מצאנו החלטה שפורסמה שעוסקת במילה "מומחה" עצמה, ולכן זו הסקה ולא ציטוט: "מומחה לדיני משפחה" כתואר נמצא בסיכון לפי כלל 2א. הניסוחים "עוסק בדיני משפחה" או "תחומי עיסוק" בטוחים יותר.
שיעורי הצלחה והבטחות
בהחלטה 83/24 (גיליון 77) קבעה ועדת האתיקה שפרסומת שמבליטה שיעורי הצלחה גבוהים עלולה להטעות את הציבור ולהוות עבירת אתיקה. כלל 5 מתיר לתת מידע על הניסיון ועל סוגי התיקים שבהם המשרד היה מעורב, בתנאי שאין בו רושם מטעה ובלי לחשוף פרטים מזהים של לקוחות (כלל 19).
השוואה לעורכי דין אחרים
אין כלל מפורש על פרסום משווה. כלל 3(ד)(3) אוסר סרטונים ותמונות שמעודדים זלזול בעורך דין אחר, ושאר המקרים נבחנים לפי כלל 2א. לכן כל השוואה, גם עקיפה, היא סיכון.
המלצות, ביקורות ודירוגים
כלל 3(יא) מתיר המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שאינם יוצרים רושם מטעה. כלל 3(ט) מתיר לציין שם לקוח באתר רק אם הלקוח הצהיר בכתב שהוא חופשי לסרב ושהייצוג לא הותנה בכך. בהחלטה 10/20 (גיליון 77) קבעה הוועדה שעורכי דין אינם רשאים להתפרסם באתר שמדרג אותם בכוכבים באופן שנראה כמו מדריך דירוג צרכני עצמאי. לגבי פרופיל העסק בגוגל לא מצאנו החלטה מפורשת; פירוט נוסף במדריך הביקורות בגוגל למשרד עורכי דין.
תשלום לגורם שמביא לקוחות
סעיף 58 לחוק אוסר שותפות ושיתוף בשכר טרחה עם מי שאינו עורך דין. כלל 11ב(א) לכללי האתיקה מגביל קבלת לקוח שהפנה גוף שאינו עורך דין, שפועל למטרת רווח ומפרסם מתן שירותים משפטיים. בהחלטה 218/24 (גיליון 79) בחנה הוועדה פלטפורמה שמדרגת עורכי דין לפי ביקורות וגובה מהם עמלה על עסקאות שנוצרו דרכה, וקבעה שהאיסור חל גם כשהעמלה אינה אחוז משכר הטרחה, כי כל תשלום שקשור להפניה הוא שיתוף אסור בטובת הנאה. באותה החלטה נקבע שמשלוח חשבוניות עם טלפונים של לקוחות לפלטפורמה מפר את חובת הסודיות (גיליון 79).
מנגד, בהחלטה 100/25 באותו גיליון נקבע שקבלת הפניות ותשלום עבורן מותרים כשמדובר בעיסוק בעריכת דין, בכפוף לכללים ולאיסור השידול. תשלום לפי ליד לגוף שמוכר לידים לא נקבע במפורש כאסור, אבל לפי הפרשנות של 218/24 הוא אזור סיכון. ההבחנה המעשית: תשלום קבוע על פרסום (תקציב מדיה שמשולם לגוגל או למטא, ריטיינר לניהול קמפיין) מול תשלום שתלוי בהפניה, בתיק או בעסקה. ניתוח מלא במאמר קניית לידים לעורכי דין ומה קבעה ועדת האתיקה.
מי אחראי למודעה שהסוכנות כתבה
עורך הדין. בהחלטה 361/2024 של ועדת האתיקה במחוז דרום (גיליון 78) עורך דין טען שחברת הפרסום אחראית לפרסומת מטעה. הוועדה לא קיבלה את ההסבר, וקבעה שעורך דין צריך לעיין בפרסומת לפני שהיא מתפרסמת (גיליון 78). המשמעות לעבודה עם סוכנות: כל מודעה, כל גרסה וכל דף נחיתה עוברים אישור בכתב של עורך הדין לפני עלייה.
שמירת פרסומים 3 שנים
כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת ושל כל ניוזלטר במשך 3 שנים מיום הפסקת הפרסום או המשלוח, כולל מקום ומועד הפרסום, ולהציג אותם ללשכה לפי דרישה. בקמפיינים דיגיטליים מודעות משתנות כל כמה שבועות, ולכן תיעוד ידני נשכח מהר. תבנית מינימלית ליומן פרסומים:
| עמודה | מה רושמים |
|---|---|
| מזהה מודעה | המזהה בגוגל אדס או במטא |
| ערוץ ומיקום | חיפוש, פיד, סטורי, אתר |
| נוסח מלא | כל הכותרות והתיאורים, כולל תוספים |
| קריאייטיב | צילום מסך או קובץ |
| תאריך עלייה ותאריך הפסקה | לפי מערכת המודעות |
| אישור עורך הדין | שם ותאריך האישור |
תוכן ממומן וכתבות יחסי ציבור
כלל 3(י) מתיר לפרסם מאמרים מקצועיים ולהתראיין, ומאמר או ראיון בתשלום מותרים רק אם במקום הפרסום כתוב במפורש שמדובר בפרסומת. כתבת תדמית באתר חדשות, פרק ממומן בפודקאסט או פוסט של משפיען שקיבל תשלום נכנסים להגדרה הזו.
צ'קליסט של 10 שאלות לפני שמודעה עולה
- האם יש במודעה התייחסות לשכר טרחה, מחיר, "חינם", הנחה או קופון?
- האם מופיע תואר שאינו "עורך דין" או תואר שמוסדר בדין, למשל "מומחה"?
- האם יש הבטחה לתוצאה או שיעור הצלחה?
- האם יש השוואה לעורכי דין אחרים או זלזול בהם?
- האם ההמלצות אמיתיות, לא ערוכות באופן מטעה, ושם לקוח מופיע רק עם הצהרה בכתב?
- האם המודעה מכוונת לאנשים במצוקה או לאירוע אסון?
- האם דף הנחיתה נקי מחלונות קופצים וממודעות של אחרים?
- האם הטופס מבקש מינימום פרטים וכולל הודעת פרטיות?
- האם עורך הדין עיין במודעה ואישר אותה בכתב לפני עלייה?
- האם המודעה נרשמה ביומן הפרסומים לשמירה של 3 שנים?
תשובה של "כן" לאחת משאלות 1 עד 4 או 6 מחייבת שינוי נוסח. צ'קליסט מורחב לניסוח מודעות נמצא ברשימת הבדיקה לקופי של מודעות למשרד עורכי דין.
שאלות נפוצות
האם מותר לעורך דין לפרסם בפייסבוק?
כן. כלל 3 מתיר פרסום ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, בכפוף לאיסור ההטעיה בכלל 2א ולשאר התנאים. פוסט ממומן נבחן כמו כל פרסומת אחרת.
האם מותר לכתוב "ייעוץ ראשון חינם"?
לפי כלל 3(ב)(14), טקסט חופשי בפרסומת לא יכלול כל התייחסות לשכר הטרחה. "חינם" היא התייחסות כזו, ולכן ניסוח כזה נמצא בסיכון.
האם מותר לבקש ביקורות בגוגל?
כלל 3(יא) מתיר המלצות ודירוג בתנאי שאינם יוצרים רושם מטעה. החלטה 10/20 עוסקת באתרי דירוג של צד שלישי, ולגבי פרופיל העסק בגוגל לא מצאנו החלטה מפורשת. ההמלצה היא לבקש ביקורות אמיתיות בלבד, בלי תמריץ ובלי עריכה.
האם מותר לקנות לידים?
תשלום שקשור להפניה, גם כשאינו אחוז משכר הטרחה, נקבע כאסור בהחלטה 218/24. תשלום לפי ליד לגוף שמוכר לידים הוא אזור סיכון לפי פרשנות ההחלטה. לפני התקשרות מומלץ לבקש חוות דעת מקדימה מוועדת האתיקה.
האם מותר לכתוב "מומחה לדיני משפחה"?
לא מצאנו החלטה שפורסמה בנושא המילה עצמה. לפי סעיף 57 וכלל 2א זה ניסוח בסיכון, ו"עוסק בדיני משפחה" הוא חלופה בטוחה יותר.
מי אחראי אם הסוכנות פרסמה מודעה אסורה?
לפי החלטה 361/2024, עורך הדין אחראי לפרסומת שנעשתה בשמו וצריך לעיין בה לפני הפצתה.
מקורות ופרוטוקול עדכון
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961: נבו
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001: ויקיטקסט (נוסח לא רשמי; לאמת מול נבו או רשומות)
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986: נבו
- אתיקה מקצועית, גיליונות 77, 78, 79
- תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: לשכת המסחר
כל סעיף והחלטה במדריך נבדקים מול המקור לפני פרסום. המדריך נבדק מחדש מדי רבעון מול גיליונות האתיקה החדשים, ותאריך העדכון משתנה רק כשיש שינוי מהותי. נכון לאוקטובר 2026.
למשרדים שרוצים לבנות קמפיין שעומד בכללים מראש: פרסום לעורכי דין, לידים לעורכי דין וקידום אתרים לעורכי דין.
המידע בעמוד כללי ואינו ייעוץ משפטי. לפני פרסום מומלץ לבקש חוות דעת מקדימה מוועדת האתיקה המחוזית (סעיף 60א לחוק לשכת עורכי הדין) או להתייעץ עם עורך דין שעוסק באתיקה.
בדיקת התאמה, ללא עלות ובלי התחייבות
20 דקות שבהן נעבור על המצב הקיים, נבדוק אם התחום והאזור שלך פנויים, ונגיד לך בכנות אם אנחנו מתאימים. אם לא, תצא עם שתיים או שלוש המלצות שתוכל ליישם לבד.