בניית אתר לעורך דין: אתר שמביא פניות, לא רק כרטיס ביקור

בניית אתר לעורך דין היא הקמת אתר שתפקידו להביא פניות למשרד: עמוד נפרד לכל תחום עיסוק, טופס ומספר טלפון שכל פנייה דרכם נרשמת במערכת ניהול הפניות של המשרד, מדידה של כל פנייה עד פתיחת התיק, ועמידה בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 ובתקנות הנגישות. ב-LegalGrow האתר אינו מוצר נפרד. הוא נבנה כחלק מריטיינר השיווק של המשרד, כי אתר בלי קמפיינים, בלי קידום ובלי מערכת שקולטת את הפניות הוא כרטיס ביקור יקר.

המידע בעמוד כללי ואינו ייעוץ משפטי. LegalGrow היא חברת שיווק, ואינה משרד עורכי דין.

מה ההבדל בין אתר תדמית לאתר שמביא פניות

אתר תדמית מספר על המשרד. אתר שמביא פניות עונה על השאלה שהלקוח הקליד בגוגל ומוביל אותו לפעולה אחת: להשאיר פרטים או להתקשר. ההבדל לא בעיצוב אלא במבנה, בטפסים ובמה שקורה אחרי שהטופס נשלח.

הרחבה על ההבדל בין מיתוג ללידים נמצאת במאמר מיתוג עורכי דין: לוגו, שם משרד ומה כללי הלשכה מתירים.

מה אתר לעורך דין חייב לכלול

עמוד נפרד לכל תחום עיסוק

לקוח לא מחפש "משרד עורכי דין". הוא מחפש "עורך דין ירושות בחיפה" או "התנגדות לצוואה". גוגל מתאים לשאילתה את העמוד שעונה עליה הכי טוב, ועמוד בית שמונה שמונה תחומים בפסקה אחת לא עונה על אף אחד מהם. לכן אתר לעורכי דין נבנה סביב עמודי תחום: מקרקעין, ירושות, דיני עבודה, וכל אחד עם תתי עמודים לשאלות הנפוצות בתחום. זה גם הבסיס לקידום אתרים לעורכי דין: בלי עמוד לכל תחום אין מה לקדם.

עמוד אזור לכל עיר שבה המשרד פועל בפועל

רוב החיפושים המשפטיים הם מקומיים. עמוד לכל עיר שבה יש למשרד כתובת או שבה הוא מקבל לקוחות, עם אותם שם, כתובת וטלפון שמופיעים בפרופיל העסק בגוגל. לא בונים עמודים לערים שבהן המשרד לא עובד.

פרופיל לכל עורך דין במשרד

עמוד צוות עם פרופיל נפרד לכל עורך דין: שם, התואר "עורך דין" לפי כלל 2(ב) לכללי הפרסומת, תחומי העיסוק, השכלה ושנת הסמכה. העמוד מסומן בנתונים מובנים (Person) כדי שגוגל ומנועי AI יזהו מי עומד מאחורי התוכן.

טופס שנכנס למערכת, לא למייל

טופס פנייה באתר של עורך דין מותר לפי כלל 3(יב), בכפוף לחוק הגנת הפרטיות. בפועל זה אומר: שדות מינימליים (שם, טלפון, תחום הפנייה), הסכמה מפורשת, ושמירת הפרטים במערכת של המשרד ולא בשירות צד שלישי שמוכר לידים. הטופס מחובר ישירות למערכת ניהול הפניות של המשרד, כך שכל פנייה נרשמת עם העמוד שממנו הגיעה, ועורך הדין התורן מקבל התראה לנייד.

מספר טלפון עם מעקב

רוב הפניות ממשרדי עורכי דין מגיעות בטלפון, לא בטופס. מספר מעקב שמוצג באתר מתעד כל שיחה עם מקור הפנייה. בלי זה, שיחה שהגיעה מהאתר נרשמת כ"פנייה טלפונית" ואי אפשר לדעת איזה עמוד עבד.

וואטסאפ כערוץ פנייה

כפתור וואטסאפ עם הודעת פתיחה ממולאת מראש, שמזהה מאיזה עמוד הגיע הפונה. גם ההודעות האלה נכנסות למערכת ניהול הפניות.

מהירות, מובייל ואבטחה

רוב הגולשים מגיעים מהנייד. עמוד שנטען לאט במובייל מאבד את הפונה לפני שראה את הטופס. האתר צריך תעודת SSL, זמן טעינה קצר, ותמונות שהוקטנו מראש. את המדדים בודקים בכלי Core Web Vitals של גוגל, לא בתחושה.

אתר לעורך דין בתוך כללי הפרסומת של הלשכה

אתר של עורך דין הוא פרסומת לכל דבר, וחלים עליו כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001. הנקודות שעולות הכי הרבה בבניית אתר:

מקור: נוסח הכללים בוויקיטקסט, שאינו נוסח רשמי, ויש לבדוק מול נבו. ההסבר המלא, כולל החלטות ועדת האתיקה, נמצא במדריך כללי הפרסומת לעורכי דין. בבניית אתר אנחנו מתייחסים לכלל 3א ברצינות: כל גרסה של כל עמוד נשמרת עם תאריך הפרסום, כך שאם הלשכה מבקשת, המשרד יכול להציג מה היה באוויר ומתי.

נגישות: מה החוק דורש מאתר של משרד עורכי דין

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 חלות על אתר שנותן שירות לציבור, ומשרד עורכי דין נכנס להגדרה. העיקר, לפי נוסח התקנות בנבו:

1. התקן: תקנה 35 מפנה לתקן ישראלי ת"י 5568 (קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט), ותקנה 35א(א) דורשת עמידה ברמה AA של התקן. התקן מבוסס על הנחיות WCAG 2.0.
2. הצהרת נגישות: תקנה 35ה מחייבת להציג באתר הצהרת נגישות בולטת, שכוללת את התאמות הנגישות שבוצעו, פרטי רכז הנגישות אם המשרד חייב ברכז, ודרך לפנות למשרד כשחסרה התאמה. תוסף נגישות לבדו אינו הצהרה.
3. פטורים: תקנה 35ו(ז) פוטרת עוסק פטור או עסק שמחזורו השנתי הממוצע אינו עולה על 100,000 ש"ח. תקנה 35ו(ט) נותנת פטור זמני לאתרים שעלו לפני כניסת התיקון לתוקף, לעסקים עם מחזור עד 1,000,000 ש"ח, בתנאי שפרטי הקשר מפורסמים. רוב המשרדים של 3 עורכי דין ומעלה אינם בפטור.
4. המועד: התיקון לתקנות נכנס לתוקף ב-26.10.2017, ומאז אתר חדש צריך להיות נגיש מיום עלייתו.

בפועל זה אומר: ניגודיות צבעים תקינה, ניווט במקלדת, תיאור טקסטואלי לכל תמונה, כותרות בהיררכיה נכונה, טפסים עם תוויות, וסרטונים עם כתוביות. את ההתאמות בונים בקוד מההתחלה. תוסף נגישות יכול להשלים, לא להחליף. למשרד כדאי לבדוק עם יועץ נגישות או עורך דין האם חלות עליו חובות נוספות, כמו רכז נגישות. המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מה קורה אחרי שהאתר עולה: קידום, קמפיינים ומערכת

אתר שעלה לאוויר ולא נוגעים בו שוב מפסיק להביא פניות תוך כמה חודשים. לכן ב-LegalGrow האתר הוא השלב הראשון בריטיינר, ולא הסוף:

• קידום אורגני: כל חודש נוספים עמודי תחום ומאמרים שעונים על שאלות לקוחות, ומוגשים לגוגל ולבינג. פירוט בקידום אתרים לעורכי דין.
• קמפיינים ממומנים: עמודי התחום משמשים כעמודי נחיתה לקמפיינים בגוגל ובמטא, כך שאותו עמוד עובד גם באורגני וגם בממומן.
• מערכת ניהול פניות: כל טופס, שיחה והודעת וואטסאפ מהאתר נכנסים למקום אחד, עם מקור הפנייה, מענה אוטומטי ראשוני והתראה לעורך הדין התורן.
• GEO ומנועי AI: העמודים כתובים עם תשובה ישירה בפתיח, מחבר מזוהה ונתונים מובנים, כדי להופיע גם בתשובות של ChatGPT ושל סקירת ה-AI של גוגל.

איך מודדים: מהעמוד ועד פתיחת התיק

אתר מודדים בתיקים, לא בכניסות. כדי לדעת איזה עמוד הביא תיק צריך ארבעה רכיבים שמותקנים כבר ביום העלייה:

1. Google Analytics 4 עם אירוע לכל שליחת טופס, לחיצה על טלפון ולחיצה על וואטסאפ, לפי עמוד.
2. Google Search Console ו-Bing Webmaster Tools כדי לראות באילו שאילתות כל עמוד מופיע.
3. מספר מעקב לשיחות, כך ששיחה נרשמת עם העמוד שממנו הגיעה.
4. מערכת ניהול פניות שבה כל פנייה מקבלת סטטוס: חדש, נוצר קשר, נקבעה פגישה, תיק נפתח, לא רלוונטי.

הדוח החודשי שהמשרד מקבל מראה לכל עמוד ולכל ערוץ: כמה פניות נכנסו, כמה הפכו לפגישה, כמה הפכו לתיק ומה עלות המדיה לתיק. ככה מחליטים איזה תחום להרחיב ואיזה עמוד לשכתב, על בסיס תיקים ולא על בסיס תחושה.

מה קורה לאתר הקיים של המשרד

לא תמיד צריך לבנות מחדש. אם האתר הקיים מהיר, נגיש, ומאפשר להוסיף עמודי תחום וטפסים שמתחברים למערכת, עובדים עליו. אם הוא נבנה כעמוד אחד בתבנית סגורה, בלי אפשרות להוסיף עמודים או לחבר טופס למערכת, לרוב מהיר יותר לבנות מחדש ולהפנות את הכתובות הישנות לעמודים החדשים (הפניות 301), כדי לא לאבד את מה שגוגל כבר מכיר. ההחלטה מתקבלת אחרי בדיקה של האתר הקיים, ולא לפניה.

איך זה עובד ב-LegalGrow

האתר נבנה בתוך ריטיינר השיווק של המשרד, יחד עם הקמפיינים, הקידום האורגני ומערכת ניהול הפניות. לפני הבנייה: מחקר מילות מפתח לתחום ולאזור, מיפוי עמודי התחום, ואיסוף התוכן מעורכי הדין במשרד. כל טקסט שעולה לאתר עובר את אישור עורך הדין, כי הוא זה שאחראי על התוכן מול הלשכה. התמחור בריטיינר חודשי קבוע, שאינו תלוי במספר הפניות או בתיקים, ונקבע בשיחת ההתאמה לפי התחום, האזור וגודל המשרד. LegalGrow עובדת עם משרד אחד בכל תחום משפטי ובכל אזור.

שאלות נפוצות